ארבע ההסכמות/ דון מיגל לואיס/ (הוצאת פראג)

לפני אלפי שנים נודעו הטולטקים ברחבי מקסיקו הדרומית כ"נשים וגברים בעלי ידע".
אנתרופולוגים דיברו על הטולטקים כעל אומה או גזע, אך למעשה היו אלה מדענים ואמנים שהקימו אחווה על מנת לחקור ולשמר את הידע והמנהגים הרוחניים של הקדמונים.

תהליך האילוף והחלום של הפלנטה
מה שאתם רואים ושומעים עכשיו הוא חלום ותו לא. אתם חולמים כשמוחכם ער.
חלימה היא התפקוד העיקרי של התודעה, והתודעה חולמת עשרים וארבע שעות ביממה. היא חולמת כשהמוח ער, והיא חולמת גם כשהמוח ישן. ההבדל הוא, שכאשר המוח ער קיימת מסגרת גשמית שגורמת לנו לראות ולקלוט דברים באופן ליניארי. כשאנו נרדמים, מסגרת זו אינה קיימת, והחלום נוטה להשתנות ללא הרף.

ההסכם הראשון: לשמור על טוהר המילה
מדוע המילה? המילים שלכם הן הכוח שניחנתם בו כדי ליצור.
בהתאם לאופן שבו משתמשים בה, המילה יכולה לשחרר אתכם או לשעבד אותכם אף יותר מכפי שאתם חשים. כל הקסם העומד לרשותכם מיוסד על המילים בהן אתם בוחרים להשתמש.

ההסכם השני: אל תיקחו שום דבר באופן אישי
לא משנה מה מתרחש סביבכם, אל תיקחו זאת באופן אישי. אתם לוקחים משהו באופן אישי כאשר אתם מסכימים עם הנאמר, ולא משנה מהו. ברגע שהסכמתם, הרעל זורם בכם ואתם לכודים בחלום.

ההסכם השלישי: אל תניחו הנחות
קיימת בנו הנטייה להניח הנחות בנוגע לכל דבר, והבעיה היא שאנו מאמינים שהן האמת.
אנו מניחים הנחות בנוגע למה שאחרים עושים או חושבים- אנו לוקחים זאת באופן אישי- ואז אנו מאשימים אותם ומגיבים בשילוח רעל רגשי דרך המילים שלנו.
משום כך, בכל פעם שאנו מניחים הנחות אנו יוצרים בעיות. אנו מניחים הנחה, חווים חוסר הבנה, לוקחים זאת באופן אישי ובסופו של דבר יוצרים דרמה אחת גדולה לשווא.

ההסכם הרביעי: עשו תמיד כמיטב יכולתכם
זהו ההסכם שמאפשר לשלושת האחרים להפוך להרגלים מושרשים היטב. ההסכם הרביעי קשור להוצאה לפועל של שלושת ההסכמים הראשונים: עשו תמיד כמיטב יכולתכם.
תמיד, בכל מצב שבו אתם נתונים, עשו כל שביכולתכם, לא יותר ולא פחות. אך זכרו שמיטב יכולתכם לעולם משתנה מרגע אחד למשנהו. הכול חי ומשתנה כל הזמן, כך שלפעמים יהיה מיטב יכולתכם באיכות גבוהה, ובפעמים אחרות יהיה פחות טוב.